אל תפחדי מהבוקר הזה, הוא יבוא וייקח אותך מעלה גם אם תישטפי מחשבות מחשבות, עוד השקט ישנו הוא יקרא לך קבלי את עצמך, זה מספיק

ריקה/ מילים ולחן  : עדי לביא יום עולה הים סוער מאדלאן פונות המכוניותאני מפחדת כמה זמן נשאר לי עודילד שרועד מהרוחות גשם בא הרוח בחלוןיום

אהבתי אלייך יפתישוברת את ליבי שוברת את ליבי.אהבתי אלייך נשמתיחודרת את כוליחודרת את גבולי  את פחדייך ארים על גבי את דמעותייך אשטוף לתוכיאל תבכי אהובתישלא

אז מה אם תכננתי תכניות,  ובסוף קרה אחרתאז מה אם ניסיתי לאסוף, ומצאתי עצמי מתפזרתואם עכשיו אני מתלכלכת אז מה, מחר אתקלחואם אני מבולבלת, אז

מוקף אישה אחת גם ככה הלילות קשים אנחנו בקושי ישנים אין על חולצת השינה הלבנה שלך לא מחליף אותה בכלום הלב שלי יוצא אלייך בא

בחלומי ניגן בי כינור והיה בי ים, היה בי כישוף בחלומי הייתה בי ציפור ותפרוש כנפיים ותעוף לא יודעת לאן, לא יודעת מתי תשוב כנפיים

אמא למה לא תבואי אלינו אמא לא אשאל יותר אבא למה לא נאכל ביחד אבא לא אשאל יותר שלום כיתה א' – לא מדברים שלום

     מכבסת ותולה/בגינה שמאחור שאריות/ של כל מה שרצית להיות ולא הצלחת לבחור אוהבת אותך בזהירות הוא היה האיש טוב/ ואת האיש הרע וכמו תמיד/

      מה יהיה עם הפער? יום יום הוא  שוב קורה -הם לא יודעים להכיל אותו      מה נעשה עם  הפער?      כשהוא  עולה גבוה 

בתוך הבית, מימין מטבח   ממול שמונה מדרגות שבורותלמעלה חדר, כלב נח  למטה רועדים קירות                אוטמת אזניים- לא לשמוע  עוצמת עיניים- לא לדמוע